הפניה לטיפול תוך ורידי בסטירואידים

על מנת להימנע מניתוח הוא המליץ לי על טיפול תוך-ורידי בסטרואידים. נשמע אולי אלטרנטיבה מבורכת (יחסית לניתוח), אך היא לא יצאה אל הפועל. ראשית הטיפול כולל 12 מחזורי טיפול שבועיים שדרשו ממני להגיע לבית חולים בני-ציון בחיפה יום בשבוע. ההגעה לשם בתחבורה ציבורית לוקחת כשעתיים וחצי לכל כיוון. הרי לא יכולתי להשבית את בעלי שיחיה יום בשבוע מעבודתו על מנת להסיע ולהחזיר אותי, וזה במשך 12 שבועות. הבן בצבא והילדה בלי רישיון. אחרי הטיפול אסור לי לנהוג בעצמי. תופעות הלוואי של הטיפול, הכוללות בחילות, השמנה נוספת בשל אגירת נוזלים, רגישות לשמש ועוד מיני תופעות לא נעימות, היו משביתות אותי ליום נוסף. מכיוון שאני עצמאית אין "חופש מחלה", אין ביטוח לאומי. שום דבר. הכל עליי. הנסיעות, אי היכולת לעבוד. העסק שלי לא היה עומד בזה.

ביקשתי מהקופה שלי לאשר לי את הטיפול בבית החולים בנהריה. העיר בה אני גרה. לקח להם זמן, הם משכו אותי עם זה במשך שבועות. פספסתי את חלון הזמן של הטיפול, אותו ניתן לקבל רק כאשר מחלת העיניים פעילה. כלומר כל עוד שיש הרעה במצב.

פגישה ראשונה עם מומחה לאוקולופלסטיקה

פגשתי את ד"ר ורדיזר המופלא. לאחר מספר בדיקות הגיעו התוצאות של הנזק המצטבר לעיניים שלי. בלט בעין ימין של 7.7 מ"מ, עין שמאל 5.3 מ"מ. צמצום ניכר של טווח הראייה. בצקות ברקמות של ארובת העין. לחץ תוך עיני. יובש קיצוני שמהווה את הסיבה לדמעת הבלתי פוסקת. בקיצור - חגיגה. קיבלתי שני סוגים של טיפות ומשחה (די מגעילה). זה הקל מעט את הדמעת אך לא את התסמינים האחרים.