דפים

אין במידע המפורסם בבלוג זה בכדי להוות ייעוץ רפואי או אחר מכל סוג שהוא. כל המופיע כאן מבוסס על ניסיוני האישי בלבד ואין בו בכדי להשליך על מקרים אחרים.

יום שלישי, 11 באוגוסט 2015

בדיקה במרפאה טרום ניתוחית

פגישה עם המרדים. חשבתי לתומי שאני נפגשת עם האדם שיחזיק את חיי בידיו במשך 4-5 השעות של הניתוח. אך לא. פגשתי במרדימה, חביבה, אך לא היא תהייה זו המופקדת על גורלי ביום הקובע. מניתוח קודם למדתי, בדרך הקשה כמובן, שאני אלרגית לחומר ההרדמה. כך שמצאתי את עצמו מסטולית ומקיאה במשך 24 שעות. לא נעים. אם יש לכם בחילות לאחר הרדמה או טשטוש אמרו זאת למרדים שנפגש אתכם, הוא ירשום בתיק מתן של פראמין לפני ואחרי הניתוח. ממה שלמדתי ברשת הוא שכל מאמץ המפעיל לחץ על ארובות העיניים הוא אסור. בין השאר אסור להתכופף, להרכין את הראש קדימה, להתעטש (איך אפשר? תתפלאו הצלחתי גם בזה), להשתעל, לקנח את האף, וכמובן להקיא. כל פעולה כזאת עלולה לגרום לפיצוץ בנימים הפצועים של אזור הניתוח, ולשטפי דם שעלולים לגרום נזקים. בכל אופן זה מה שנאמר לי על ידי "מקורות זרים". אני אעדכן לגבי ההנחיות שהרופא שלי ייתן לי אחרי הניתוח. מחקר קטן ברשת מצביע על כך שגם אם אין לכם ניסיון קודם של הרדמה מלאה, אם אתם מאלה הסובלים ממה שמכונה "מחלת ים", כלומר מבחילות במהלך נסיעות, טיסות או בים, סביר להניח שתקיאו אחרי הרדמה מלאה. הסיבה לכך היא שהראש מסוחרר (בדומה להאנגאובר רציני) ובגלל זה מקיאים. אפשר למנוע. תבקשו פראמין.
המרדים ישאל אתכם כמה שאלות לגבי הבריאות הכללית שלכם, אלרגיה לתרופות, תרופות שאתם נוטלים באופן קבוע. חשוב לספק את כל המידע ולא להסתיר שום דבר. כמובן שלא לשקר לגבי המשקל שלכם, זה אולי נראה דבילי, אבל לפי זה מחשבים את כמות חומר ההרדמה שנותנים לכם. אם אתם שוקלים 85 ואומרים 75... נראה לי שקיים סיכוי כלשהו שתעוררו באמצע הניתוח... לא כדאי.
לאחר מכן עולים למחלקת העיניים (זימון נפרד - התחייבות נפרדת שימו לב!). חשבתי שאפגש עם הרופא שלי. אך שוב טעיתי. הכנתי רשימת שאלות כאורך הגלות ולא קיבלתי עליה מענה כי בדק אותי " רופא עיניים של המחלקה". בדיקות שגרתיות של כמה מכונות. שלוש סוגים של טיפות שעושות לא נעים בעין. סוג אחד להרחבת אישונים (איכס!). לכן חשוב שמישהו ינהג עבורכם הביתה ושתצטיידו במשקפי שמש כהים כי היציאה החוצה (אחת בצהריים בחודש אוגוסט!) הייתה פשוט נוראית.
לגבי השאלות שנותרו ללא מענה, אשאיר את הרשימה אצלי ואענה עליהן במשך הזמן מניסיוני האישי. אני למשל לא יודעת כמה זמן לא אראה כלל/אראה לא טוב. אני מנהלת עסק המצריך עבודה מול מחשב ואינני יודעת תוך כמה זמן אוכל לחזור לעבוד. אני מניחה שזה משתנה בהתאם להחלמה, אבל אין לי מושג אם זה שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים... מה אני אומרת ללקוחות שלי? זו הסיבה שבחרתי לעשות את הניתוח לפני החגים. יש פחות ימי עבודה מה שמבחינתי מקטין את הנזק. ושוב כעצמאית אין לי "רשת בטחון", אין ימי מחלה אין ביטח לאומי. הזוי? אכן כן, אך כך הם חיי העצמאי במדינת ישראל.
יש לי נסיעת עסקים לגרמניה ב-6 לאוקטובר, האם אוכל לטוס?
כמה זמן הבית שלי יהיה מושבת?

אין לי מושג קלוש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה