היום יום ראשון, הניתוח ביום רביעי. אני צריכה
להגיע מוכנה ומזומנה ב-7:00 בבוקר. מה שאומר מבחינתי לקום בחמש. כמובן בצום. חמש
בבוקר בלי קפה, סביר להניח שבלי שינה, אולי ניתן יהיה לוותר על ההרדמה? ערנית אני
בטוח לא אהיה. מה שבטוח שמעבר לחרדות שיש לי, אהיה אדם בלתי נעים בעליל. לא מדברים
איתי בבוקר לפני שאני שותה קפה. ולאורך כל ימי האשפוז (5 סה"כ) יש רק תה...
או שאני אחתוך ורידים או שתשמעו עליי בחדשות שתקפתי צוות רפואי בבית החולים בני
ציון בגלל שלא ארגנו לי כוס קפה.
אני אדם שסובל מבעיות שליטה קשות. יש לי צורך
תמיד להיות בשליטה, כל הזמן. בגלל זה יש לי פחד טיסה נוראי (כי משום מה אני לא
הטייס), אני חרדה כשאחרים נוהגים, הבת שלי וכלתי לעתיד כבר ויתרו מזמן על לעזור לי
במטבח... ועכשיו הרדמה של מספר שעות.
בניתוח הקודם שעשיתי ב-2009 (בתחום האורתופדי)
לא פחדתי. חשבתי שהולכים לישון. אבל זה ממש לא ככה. זה ממש לא כמו ללכת לישון. זה
פשוט לא להיות. אז יהיו כאלה שיגידו, גם אני עברתי הרדמה כשעשו לי גסטרוסקופיה. זה
ממש לא אותו הדבר. שם מדובר בטשטוש עמוק לא בהרדמה כללית. איך יודעים את ההבדל? אם
"הורדמת" ולא דחפו לך צינור של מכונת הנשמה בגרון (ואת זה יודעים רק
בדיעבד כששולפים לך צינור באורך של צינור גינה מהגרון, במצב של חצי ערנות - איכס,
כואב, לא נעים), סימן שזו לא הייתה הרדמה כללית אלא טשטוש עמוק, שעדיין מאפשר
שליטה על הנשימה. התחושה היא לא של גלישה נעימה לתוך שינה עמוקה, כמו בטשטוש, אלא,
בום, טראח, כבה האור. ובדיוק פה מתעוררות כל החרדות שלי. שיכבו את האור ולא יצליחו
להדליק אותו חזרה. מבחנתי זה לסגור עיניים ולפתוח עיניים, אבל אני יודעת שיש שם מספר
שעות באמצע שאני לא קיימת. שהעולם מסתובב ואני בשום מקום. בלי שליטה על הגוף שלי,
מתי אני נרדמת ומתי אני מתעוררת.
זהו אני בהכנות אחרונות של הבית. כביסות, סדר,
סגירת חודש במשרד, הודעה ללקוחות ש"אני יוצאת לחופשה". ובהתמודדות קשה
עם החרדות שלי. הרופאה שלי נתנה לי כדור נגד חרדות. בתור אדם עם בעיות שליטה כמובן
שקראתי את כל הדף המצורף לאריזה. ו... אסור לקחת לפני ניתוח. את חרדה? תתמודדי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה