עדיין ישנה בישיבה. העיניים נראות טוב יותר.
העין הימנית עדיין עם עפעף שמוט. מבחינה "קוסמטית" השמאלית נראית סבבה.
הייתי יכולה לחיות עם זה. הימנית מבעסת אותי פצצות. אני מחכה כבר ליום רביעי כדי
לראות מה יגיד על זה ד"ר ורדיזר ומתי אפשר לטפל בזה.
סופת החול סוף סוף הסתיימה. החלטנו בכל זאת
לנסוע למשפחה לארוחת החג. חמתי לא יודעת שעברתי את הניתוח ולכן השארנו את ההחלטה
הזו ממש לרגע האחרון. הכל היה תלוי במידה שבה אצליח להסתיר את הפנס שיש לי בעין
השמאלית עם המייק אפ. הייתי צריכה להתנהל בזהירות ולאפר רק בחלקים הרחוקים ממש מן
העין. התוצאה נראתה סבירה, אז נסענו.
שמחתי סוף סוף לצאת קצת מהבית. נסיעה של 25
דקות. היה נחמד מאוד. מכיוון שזו הפעם הראשונה שבה לא יכולתי להעניק לעיניים של
"זמן מנוחה", היה לזה גם מחיר. לאחר 3 שעות החל להתפשט לי שטף דם בעין.
התקפלנו ונסענו ישר הביתה. תה, סינטומיצין, קירור ומנוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה